חוק הספאם 2026: קנס של עד ₪226,000 על הודעות לא רצויות

חוק הספאם הישראלי (סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982) הוא מהמחמירים בעולם: קנס פלילי של עד 226,000 ₪ על המפרסם, פיצוי לדוגמה של עד 1,000 ₪ לכל הודעה בלי שהנמען צריך להוכיח נזק, ואפשרות לתובענה ייצוגית. הנה כל מה שצריך לדעת - כולל מה שהמספרים האלה באמת אומרים.

מה נחשב "ספאם" בישראל?

לפי החוק, דבר פרסומת הוא כל מסר שמטרתו לגרום לנמען:

• לרכוש מוצר או שירות
• להוציא כסף בדרך אחרת

אמצעי התקשורת עליהם חל החוק:

• דואר אלקטרוני (email)
• מסרונים (SMS)
• הודעות וואטסאפ ואפליקציות מסרים
• שיחות טלפון מוקלטות
• פקס

הסנקציות

שלושת המספרים האלה הם תקרות, לא תעריפים. שווה להבין מאיפה כל אחד מגיע, כי ההבדל בין תקרה לבין "מה שתקבלו" הוא כל הסיפור.

סוגי הסנקציות:

1. פיצוי לדוגמה (אזרחי)

נמען שקיבל דבר פרסומת שנשלח ביודעין בניגוד לחוק יכול לתבוע פיצוי לדוגמה - כלומר בלי להוכיח נזק - ובית המשפט רשאי לפסוק עד 1,000 ₪ לכל הודעה (סעיף 30א(י)(1)). אפשר להגיש תביעה קטנה בלי עורך דין. שימו לב לניסוח: "רשאי" ו"בסכום שלא יעלה על". סעיף 30א(י)(3) מפרט מה בית המשפט שוקל - אכיפת החוק והרתעה, עידוד הנמען לממש את זכותו, והיקף ההפרה - ואומר במפורש שהוא לא מתחשב בגובה הנזק שנגרם.

2. קנס פלילי

סעיף 30א לא קובע סכומי קנס בעצמו - הוא מפנה למדרגות הקנס שבסעיף 61(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977:

• שיגור דבר פרסומת בניגוד לסעיפים 30א(ב) או (ג) - קנס לפי סעיף 61(א)(4), כלומר עד 226,000 ₪ (סעיף 30א(ו)(1)). זו מדרגת הקנס לעבירה, לא "הקנס לחברה": היא חלה על המפרסם, מי שהוא לא יהיה.
• אי-ציון פרטי המפרסם כנדרש, או ציון פרטים מטעים - קנס לפי סעיף 61(א)(3), כלומר עד 75,300 ₪ (סעיף 30א(ו)(2)).
• מנהל תאגיד, וכן האחראי על השיווק או הפרסום בו, חייב לפקח ולעשות כל שניתן למנוע את העבירה; מי שלא עשה זאת - קנס לפי סעיף 61(א)(3), עד 75,300 ₪ (סעיף 30א(ח)). החוק קובע חזקה שנושא המשרה הפר את חובתו, והוא זה שצריך להוכיח שעשה כל שניתן.

סכומי המדרגות נקראו מנוסח סעיף 61(א) לחוק העונשין ב-27 ביולי 2026 (נבו, מאומת מול ויקיטקסט). הם מתעדכנים בהודעה מעת לעת.

3. תובענה ייצוגית

הפרת סעיף 30א היא עוולה אזרחית (סעיף 30א(ט)), ולכן היא עילה לתובענה ייצוגית - ושם החשיפה נגזרת מגודל רשימת התפוצה ולא מהודעה אחת. אנחנו לא מפרסמים כאן סכומי פשרה מתיקים ספציפיים אלא אם קראנו את פסק הדין עצמו.

מה מותר ומה אסור?

אסור ללא הסכמה:

• שליחת ניוזלטר שיווקי
• הודעות על מבצעים
• SMS פרסומי
• הודעות וואטסאפ שיווקיות

מותר ללא הסכמה:

• פנייה חד-פעמית לבית עסק עם הצעה להסכים לקבל פרסומות
• בקשת תרומה (פנייה ראשונה בלבד)
• הודעות שירות (אישור הזמנה, סטטוס משלוח)

איך לקבל הסכמה כדין?

5 כללים להסכמה תקינה:

1. אקטיבית: תיבת סימון שהמשתמש מסמן (לא מסומנת מראש)
2. מפורשת: ברור שמדובר בהסכמה לקבל פרסומות
3. מתועדת: שמרו תיעוד של מתי ואיך ניתנה ההסכמה
4. נפרדת: הסכמה לשיווק נפרדת מהסכמה לשירות
5. ניתנת לביטול: קישור הסרה בכל הודעה

דוגמה לנוסח הסכמה:

חובות המפרסם בכל הודעה

כל הודעת פרסומת חייבת לכלול:

1. סימון ברור: המילה "פרסומת" בתחילת ההודעה (במייל - בכותרת). בהודעה שמטרתה בקשת תרומה או תעמולה הסימון הוא "בקשת תרומה" או "תעמולה", לפי העניין
2. פרטי המפרסם: שם, כתובת, דרכי יצירת קשר
3. אפשרות הסרה: קישור או הוראות ברורות להסרה מהרשימה

טעויות נפוצות (שעולות ביוקר)

1. "הם לקוחות שלנו"

גם לקוח קיים צריך לתת הסכמה לקבל פרסומות. רכישה לא שווה הסכמה לדיוור.

2. "זה לא באמת פרסומת"

כל מסר שמקדם מוצר או שירות נחשב פרסומת - גם "טיפים" עם קישור לאתר.

3. "קנינו רשימה"

רשימות דיוור נקנות הן לא חוקיות בישראל. ההסכמה חייבת להיות ישירה מהנמען אליכם.

4. "יש כפתור הסרה"

כפתור הסרה לא פוטר מהסכמה מראש. הוא חובה בנוסף להסכמה.

מה לעשות אם קיבלתם מכתב התראה?

1. אל תתעלמו - זה יכול להפוך לתביעה
2. בדקו אם יש לכם תיעוד של הסכמה
3. התייעצו עם עורך דין
4. שקלו פשרה מהירה - זה בדרך כלל זול יותר ממשפט

הקשר לתקנות אחרות

• תיקון 13 לחוק הפרטיות: דרישות נוספות לתיעוד הסכמה
• GDPR: אם יש לכם לקוחות באירופה